פסק-דין בתיק ת"ק 001066/03

1.         התובע והנתבע התקשרו ביום 12.06.2002 בזיכרון דברים, לפיו התחייב התובע למכור לנתבע אוסף קקטוסים הנמצא בחצרו של התובע, בקרית אונו, תמורת סכום של 13,500 ש"ח. התשלום בוצע בשתי המחאות, אחת ע"ס 6,500 ש"ח והשניה ע"ס 7,000 ש"ח. בשלב מסוים התגלע סכסוך בין הצדדים, כאשר הנתבע טען שהתובע הפר את זיכרון הדברים במספר עניינים. בעקבות כך, ביטל הנתבע את ההמחאה השניה ע"ס 7,000 ש"ח.

2.         חרף ביטולה של ההמחאה ע"י הנתבע, הרי שהבנק שילם בטעות את סכום ההמחאה לתובע. לאחר מכן, משנתבררה הטעות, הבנק נקט בהליכי גבייה נגד התובע כדי לגבות חזרה את הסכום ששולם לו. ביום 14.01.2003 חוייב התובע ע"י כב' השופט תמיר, לשלם לבנק סכום כולל של 9,000 ש"ח.

3.         התובע הגיש אפוא, תביעה נגד הנתבע לתשלום סך של 9,000 ש"ח בגין הסכום אותו חוייב לשלם לבנק וכן סך של 1,000 ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית.

4.         שני הצדדים העידו בפניי. הצדדים חלוקים כמעט בכל דבר ועניין. התובע טוען כי סיפק לנתבע את כל הקקטוסים שהתחייב עפ"י ההסכם; הנתבע טוען כי התובע העלים חלק ניכר מהקקטוסים, כמפורט במכתבו מיום 08.07.2002. התובע טוען כי הוא עצמו הוציא את הקקטוסים מתוך האדמה; הנתבע טוען כי עובדיו שלו, הם שביצעו את העבודה. הנתבע טוען כי הייתה רשימת מלאי של קקטוסים, שנערכה ביום חתימת זיכרון הדברים וכי זו הועלמה ע"י התובע; התובע טוען כי לא הייתה מעולם רשימה כזו.

5.         הנתבע טוען כי הוא זכאי לקזז מסכום העסקה את הסכומים הבאים:

(א)                    שולחנות שהתובע אמור היה למסור לו אך לא מסר בפועל - 1,200 ש"ח.

(ב)                    120 קקטוסים שעלות כל אחד מהם היא 14 ש"ח ואשר התובע התחייב לספק, אך לא סיפק בפועל - 1,680 ש"ח.

(ג)                     20 קקטוסים שעלות כל אחד מהם הינה 90 ש"ח ואשר התובע התחייב לספק, אך לא סיפק בפועל - 1,800 ש"ח.

(ד)                    40 מיכלים עבור הקקטוסים בעלות של 12 ש"ח למיכל - 480 ש"ח.

(ה)                    שני ימי עבודה של עובדי הנתבע בגין הוצאת הקקטוסים ושתילתם מחדש - 700 ש"ח.

(ו)                     שני קקטוסים גדולים במיוחד - 900 ש"ח.

            סך כל הסכום המקוזז עומד על 6,760 ש"ח מתוך 13,500 ש"ח. היתרה לתשלום, לשיטתו של הנתבע, עמדה אפוא, ע"ס של 6,740 ש"ח. הואיל והשיק הראשון בסך 6,500 ש"ח נפרע, נותרה יתרה של 240 ש"ח לשיטתו של הנתבע, והוא שילם סכום זה לתובע, כך שהתמורה הכוללת ששולמה על-ידו עמדה על סך של 6,740 ש"ח.

6.         לעניין ערך השולחנות שלא נמסרו לנתבע, הרי שעניין זה לא נזכר כלל בזיכרון הדברים, ולפיכך הנתבע לא היה רשאי לקזז סכום זה.

7.         לעניין המיכלים, הרי שהוכח בפניי שבשלב מסוים הנתבע ביקש שהתובע יקנה אדמה מיוחדת ואת הקקטוסים ישתול בתוך אדמה זו. עניין זה לא הופיע בהסכם ולכן התובע היה רשאי לסרב לרכוש את האדמה המיוחדת. משסירב התובע לעשות כן, סוכם בין הצדדים כי הקקטוסים יישלחו אל הנתבע בתוך ארגזים ולא בתוך מיכלים. לפיכך, הנתבע לא היה רשאי לקזז את עלות המיכלים.

8.         לעניין ימי עבודה של עובדי הנתבע, הרי שלא הוכח בפניי כי אכן נדרשו יומיים של עבודה, מה גם שזיכרון הדברים אינו מחייב את התובע לבצע את העבודה לבדו, אלא הצדדים השתמשו בנוסח הבא: "הפינוי יבוצע בעזרתו של מר גרומר (התובע) שיעביר צמחים מתוך האדמה לעציצים. ההובלות באחריות מר הראל" (ההדגשה הוספה). אין להוציא מכלל אפשרות שימי העבודה שהושקעו כללו גם את ההובלות שהיו ממילא באחריותו של הנתבע.

9.         יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי התובע אכן סיפק לנתבע את כל הקקטוסים המצויים בחצרו. בעניין זה הספק פועל לחובתו של התובע, הואיל ועליו מוטל נטל ההוכחה. בעניין זה העיד מר משה כולי, עובדו של הנתבע, כי לפחות בהזדמנות אחת הטעה אותו התובע לגבי כמות מסוימת של קקטוסים שנעלמה ממיקומה המקורי. כאשר מר כולי שאל את התובע להיכן נעלמו הקקטוסים, התובע הפנה אותו לחזית הבית, אלא שמר כולי שם לב לכך שלא נוספו כל קקטוסים חדשים בחזית. אני מסכים עם טענתו של התובע, לפיה הנתבע אינו יודע באמת כמה קקטוסים חסרים לטענתו, באשר הנתבע מסתמך על רשימה שאינה קיימת - לשיטתו של התובע. דא עקא, שומה היה על התובע להחתים את הנתבע על אישור, לפיו קיבל את כל הקקטוסים שסוכמו, והוא לא עשה כן. בעניין זה, כפי שציינתי קודם לכן, נטל ההוכחה מוטל על התובע ולא על הנתבע. במילים אחרות, התובע הוא שצריך היה לשכנע אותי שהוא סיפק לנתבע את כל הקקטוסים נשוא ההסכם; לא היה זה מתפקידו של הנתבע להוכיח ההפך. בנוסף, התובע לא הזכיר מיוזמתו את העובדה שקיבל תשלום נוסף בסך 240 ש"ח, דבר המפחית את מהימנותו.

10.       לפיכך, דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד, במובן זה שהנתבע ישלם לתובע סך של 2,380 ש"ח, אותם קיזז שלא כדין מסכום השיק השני (1,200 ש"ח בגין שולחנות; 700 ש"ח בגין ימי עבודה; 480 ש"ח בגין מיכלים). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.08.2002 (המועד שהיה מיועד לפירעונו של השיק השני) ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע הוצאות התייצבותו לישיבת ההוכחות בסך של 200 ש"ח, וכן ישלם לו סך של 137 ש"ח כהחזר אגרת התביעה. שני סכומים אחרונים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

11.       המזכירות תישלח העתק פסק דין זה לצדדים .

ניתן היום ל' ב אדר א, תשס"ג (4 במרץ 2003) בהיעדר הצדדים.